האם מריחואנה רפואית יכולה לטפל בדלקת פרקים?
19
אפר
אפר
קנאביס שימש לטיפול במצבים הקשורים לדלקת פרקים במשך אלפי שנים, החל משנת 2700 לפני הספירה, שם השימוש הקליני בקנאביס תועד לראשונה בפרמקופאה הסינית Pen Ts'ao (הצמחים). עם זאת, רק במאה ה-19 הגיע הקנאביס לראשונה לרפואה המערבית. הרופא הבריטי סר וויליאם ברוק אושונסי למד על קנאביס רפואי בהודו והציג אותו לאנגליה. בהודו נעשה שימוש בקנאביס לטיפול במחלות רבות כולל כאב ודלקת.
אושונסי תיעד בקפדנות את הניסויים שלו בבעלי חיים ובבני אדם; המחקר שלו כלל שלושה דיווחי מקרה על קנאביס כטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. או'שונסי טען כי שניים מתוך שלושה חולים חוו הקלה משמעותית ו"נרפאו" תוך שלושה ימים. לדברי אושונסי, החולה השלישי (שלא חווה הקלה), "התרגל לשימוש בגונג'ה בצינור", כלומר פיתח סובלנות לקנאביס. או'שונסי עורר עניין רב באנגליה וקנאביס השתלב בהתלהבות ברפואה המערבית. ראסל ריינולדס, הרופא האישי של המלכה ויקטוריה, האמין שקנאביס הוא אחד הטיפולים היעילים ביותר שיש.
מהי דלקת פרקים?
אנחנו שומעים את המונח "דלקת פרקים" כל הזמן. המילה דלקת פרקים באה מ"אורטו" שמשמעותה מפרק ו"יטיס" שמשמעותה דלקת. אנו חושבים על זה כעל מצב כאב מפרקים כרוני שהוא חלק שכיח בהזדקנות. עם זאת, דלקת פרקים אינה הפרעה הומוגנית. למעשה, "מונח מטריה", הוא מתייחס לקבוצה מגוונת של יותר מ-100 מצבי כאב ומחלות הקשורות למפרקים. דלקת פרקים יכולה להשפיע על כל המפרקים (והרקמות שמסביב), כולל מפרקים נושאי משקל כגון ירכיים, ברכיים ועמוד השדרה, או מפרקים שאינם נושאי משקל כגון האצבעות או המרפקים.
בניגוד למה שאנשים רבים חושבים, דלקת פרקים לא משפיעה רק על קשישים (אם כי היא משפיעה על אוכלוסייה זו באופן לא פרופורציונלי). אנשים בכל גיל, אפילו ילדים, יכולים לחוות תסמינים של מפרקים ויזדקקו לסיוע רפואי. הספקטרום כולל צורות קלות עד חמורות (לעתים קרובות מתישות) של דלקת פרקים, כולל דלקת גידים, בורסיטיס וגאוט לדלקת מפרקים שגרונית, זאבת אריתמטית מערכתית; פיברומיאלגיה מאופיינת לעתים קרובות כמצב הקשור לדלקת פרקים.
ניתן לחלק באופן כללי את דלקת פרקים לשני סוגים של מצבים:
- דלקת מפרקים שגרונית (RA): RA היא מחלה אוטואימונית שמתקדמת לרוב כמעט לכל המפרקים של האדם.
- דלקת מפרקים ניוונית (OA): OA הוא מצב שניתן לייחס למספר גורמים, כולל פציעה ושימוש יתר, השמנת יתר וגנטיקה.
גם RA וגם OA עלולים לגרום לנוקשות, דלקת, נפיחות, בעיות ניידות וכאב משמעותי.
כיצד מריחואנה רפואית יכול לעזור בטיפול בדלקת פרקים?
מומחה קנאביס קליני, ד"ר Sunil Aggarwal, וצוות של רופאים ומדענים מאוניברסיטת וושינגטון חיברו מאמר מדעי שפורסם בכתב העת Journal of Opioid Management. המסקנה:
ברור שכמשכך כאבים, קנאביס בטוח ביותר עם רעילות מינימלית. בניגוד לאופיואידים, תרופות קנבינואידיות כדי לא לקדם אובדן תיאבון, בזבוז ועצירות, אלא ניתן להשתמש בהן באופן טיפולי לטיפול בתסמינים אלו.
הצוות גם ציין כי תרכובות בקנאביס מייצרות אפקט סינרגטי – "אפקט הפמליה – שבו תרכובות שונות בקנאביס פועלות יחד כדי ליצור אפקטים עדיפים על תרכובות בודדות.
מבין מאות הקנבינואידים, הטרפנים, השמנים האתריים והפלבנואידים, הטרפנים, המצויים בקנאביס, נראה שרבים מסוגלים להקל על כאבים ודלקות. ראיות גם מצביעות על כך שקנאביס עשוי להיות שימושי בפני עצמו או בשילוב עם משככי כאבים מבוססי אופיואידים. למעשה, עדויות מצביעות על כך שקנבינואידים יכולים להעצים את ההשפעות של אופיואידים, לשפר ולהרחיב את יעילותם, תוך שהם מאפשרים לסובלים מכאב להפחית את צריכת האופיואידים שלהם.
CBD, המרכיב הבולט ביותר (לרוב) הלא פסיכואקטיבי בקנאביס עשוי להקל על נוקשות בוקר, להפחית דלקות ולשפר את הניידות. כאשר CBD עובר חילוף חומרים, הוא מייצר תרכובת אנטי דלקתית שמייצרת השפעות דומות לאינדומתצין (שנרשם בדרך כלל עבור גאוט ומצבי מפרקים אחרים) ללא תופעות הלוואי הקשורות במערכת העיכול.
נראה שהאפקט משכך הכאבים של THC מתווך בחלקו באמצעות קולטני אופיואידים דלתא וקאפה, דבר המצביע על קשר אינטימי בין מסלולי איתות אופיואידים וקנבינואידים המתווכים את תחושת הכאב. מספר מחקרים מצביעים על כך שקנאביס יכול להגביר (להגביר את היעילות) את השפעת האופיואידים, ובכך לאפשר לחולים להפחית את צריכת האופיואידים.
במחקר על מריחואנה רפואית וכאב, חוקרים קנדים מהמרכז לחקר התמכרויות של BC הגיעו למסקנה:
- כמות הוכחות הולכת וגדלה תומכת בשימוש בקנאביס קליני כתחליף או תוספת לאופיאטים עם מרשם לטיפול בכאב כרוני.
- בשימוש כתוספת לאופיאטים במרשם, קנבינואידים מובילים להקלה מצטברת יותר בכאב. היעילות המוגברת עשויה לאפשר לחולים להפחית את צריכת האופיואידים תוך הפחתת תופעות הלוואי הנלוות של אופיאטים.
- קנבינואידים עשויים להיות מסוגלים לעכב סבילות לאופיאטים ולהפחית את תסמיני הגמילה הנגרמות על ידי אופיואידים. למעשה, קנבינואידים עשויים גם להיות מסוגלים "להצית מחדש את משכך כאבי אופיאטים לאחר שמינון קודם הפך לבלתי יעיל".
יתרה מכך, נראה כי קנאביס מועיל בשלוש דרכים שונות:
- השפעות משככות כאב: ההשפעות משככות כאבים של קנאביס מבוססות היטב. קנבינואידים מייצרים השפעות משככות כאבים באופן דומה, אך שונה מבחינה פרמקולוגית מאופיואידים. מחקרים מראים שקנאביס מפחית את עוצמת הכאב ואת הרגישות תוך הגברת סבילות הכאב.
- השפעות אנטי-ציספטיביות: ידוע כי קנבינואידים חוסמים את תחושת הכאב (השפעות אנטי-ציספטיביות) במסלולים מעכבים שונים המשפיעים על נוסיספציה וכאב.
- פעולות אנטי דלקתיות ואוטואימוניות: ההשפעות האנטי דלקתיות והאימונומודולטוריות של קנאביס מתועדות במשך אלפי שנים. מכיוון שקנבינואידים מפעילים השפעות אימונומודולטוריות ואנטי דלקתיות, קנאביס יכול להיות שימושי לא רק בניהול תסמיני מפרקים, אלא בטיפול בגורמים הבסיסיים.
אם יש לך דלקת פרקים ואתה חדש במריחואנה רפואית, דע שמציאת המתח והצריכה הנכונים יכולים להיות מבלבלים בהתחלה. יש אנשים שמעדיפים מאכלים למאכל, בעוד שאחרים מוצאים שאינהלציה עובדת טוב יותר – וחלק מהמטופלים עשויים למצוא שהשילוב עובד הכי טוב. כמו כן, אתה עשוי לגלות שאתה מעדיף זני CBD גבוהים על פני זני THC גבוהים – או להיפך. רק זכור, ייתכן שיידרש מעט ניסוי וטעייה כדי למצוא את פרוטוקול הטיפול האופטימלי שלך.
״אין לראות בבלוג זה תחליף לייעוץ רפואי.״